"10 דק' ביום להורדה של הצדדים"
"האימון Hiit הזה יוריד לך את השומן בישבן"

מוכר לכם?

הקדמה הטכנולוגית בשילוב עם החופש לנצל אותה ולהשתמש בה מביאים איתם המון דברים לא כל כך מועילים, לדוגמא- אנשי מקצוע המבטיחים הבטחות שווא רק בשביל קליק לסרטון.
אז בוא נתחיל בהפרכה.

1. בהתחשב באמצעים הטכנולוגיים העומדים לרשותנו היום, אי אפשר "לטרגט" איזור ספציפי שבו תתבצע שריפת שומן. פשוט אי אפשר, מנגנון הליפוליזה הוא הרבהההההה(!) יותר מורכב מזה.

2. אם תתאמנו על איזור מסוים בגוף (כמובן על פי עקרונות האימון ובצורה מקצועית) אתם בתקווה תבנו שם איזה שהוא תהליך היפרטרופי בשריר, אתם לא תשרפו שם שומן, בוא נפריד בין שני הדברים, כן?
3. לפעמים נראה צמצום אחוזי שומן בכל הגוף חוץ מבמקומות בהם הכי נרצה לראות, זו באסה, אבל זה לא תלוי בנו.
אז מה לעשות? להמשיך בחיטוב עד ש- מגיעים לתוצאה המיוחלת, או ששואלים את עצמנו האם זה שווה את המאמץ ואת מה שנגזר באופן בלתי נמנע מתהליך החיטוב הממושך.

לסיכום-
אני חושב שזה רק אחד מהתסמינים של מחלה גדולה יותר בכל מה שקשור לתחום הזה,
מחלת הטרנדים, גם על זה אכתוב בהמשך, אבל עד אז, בוא ניצמד לעקרונות מבוססים.
שמרו על כושר,
אוהב אתכם,
יגאל.

קרב מגע והצלת חיים.
הפוסט מתייחס לגברים ונשים כאחד.

קרב מגע היא שיטת לחימה ישראלית שפותחה במטרה לתת מענה למצבים בהם חיי אדם מאוימים בידי גורם חיצוני כלשהו.
מצבים אלו יכולים לקרות ברחוב, בלחימה מבצעית, במעלית, באוטובוס וכו'.
קרב מגע היא לא אומנות לחימה, היא גם לא "הגנה עצמית", מפתיע אה? בעתיד הלא רחוק אתייחס לבלבול ביניהם ולמה הוא מסוכן.

אז, למה כל מי שקורא את הפוסט הזה חייב ללמוד ולהתאמן בקרב מגע?

1. כמו שכבר הבנו, קרב מגע היא שיטה שכל מטרתה היא להוציא אתכם בחיים מסיטואציות "לא נעימות" במילים עדינות.
ובואו, העולם לא ורוד, ואני לא צריך להגיד לכם שיש במדינה הזאת טרור, אונס, רצח, גניבות, לינצ'ים, התעללויות ועוד.
אני גם לא מתכוון לשלוף סטטיסטיקות ואחוזים של מקרים אף על פי שאני רוצה, כי אני בטוח שכל מי שקורא את הפוסט הזה יודע שיש, ויש הרבה, יותר מדי.
אז הנה בעיה, והנה פתרון.
האם הפתרון יעיל? האם הוא אפקטיבי? תלוי,אבל אני יודע שהסיכויים לטובתנו עולים ברגע שיש לנו מענה כלשהו לבעיות הללו.

2. בעבר הזכרתי באחד הפוסטים שלי את המנטליות שאתה מפתח באימוני לחימה, הביטחון העצמי, הכבוד לאחר, וכו'…
בקרב מגע אתה גם כן משיג את אלה, אבל עם טוויסט נורא מעניין בעיניי- כשאתה מתאמן בקרב מגע, מאחר והשיטה מבוססת מציאות, אתה קולט שזה החיים שלך על כף המאזניים, ואז יש שתי אופציות שאני רואה כל הזמן אצל מתאמנים- או שאתה נלחץ מהרעיון ומתנהל פיזית ומנטלית בהיסוס, או שאתה מעכל את החשיבות, ומפתח מנטליות אסרטיבית וממוקדת אשר בעתיד, תבוא לידי ביטוי בעוד כמה דברים בחיים, בתקווה.
במסגרת האימונים זה מגניב ואחלה, אבל התועלת האמיתית באה לידי ביטוי בחוץ, בפוסט הקודם שהזכרתי ציינתי שלוחמים אשר הרבה זמן בתחום, משדרים איזשהו מסר סוציאלי שבא לידי ביטוי בשפת הגוף שלהם ובניואנסים קטנים אך קשים לפספוס.
מי שנלחם יודע, ומי שלא, רואה על מי שכן, קשה לפספס את זה.
אם נסתכל מנקודת מבט של תוקף, מי היינו "בוחרים" כקורבן? על מה היינו מסתכלים לפני? על היציבה שלו, על המבט, על התנועה של הגוף במרחב, על התגובות הפיזיות שלו לגורמים חיצוניים. כמובן שהרבה פעמים התוקף יהיה במצב קוגניטיבי ירוד,ויבחר בקורבן הלא נכון, כמו שאנחנו רואים לפעמים בטלויזיה מקרים שפורץ או אנס מנסים להתעסק עם איזושהיא לוחמת או לוחם ומסיימים מעולפים במקרה הטוב,
אבל שוב, הכל פה עניין של מיזעור נזק והגדלת הסיכויים לנצח. (לנצח=לצאת חי מהסיטואציה)

3. התפקיד שלנו הוא לא רק לשמור על עצמנו, אלא גם על הקרובים שלנו.
אין מה להוסיף יותר מדי, וגם לא ממקומי לשפוט ולנתח איך ולמה היינו יכולים למנוע המון מקרי רצח, אונס ואלימות בכלל.
אבל אניח שהנקודה ברורה.

נקודה חשובה: המון אנשים שאני פוגש, נורא חוששים להתחיל להתאמן כיוון שחושבים שבכדי להפיק את היתרונות שציינתי בסעיפים למעלה צריך להגיע לרמת לחימה פנים אל פנים של נינג'ות.
זו כמובן, תוצאה של תפיסה לא נכונה של השיטה, שכן היא לא אומנות לחימה, כפי שציינתי, ואין להתייחס אליה ככה. אנסה לא להשמיץ מועדוני לחימה ומאמנים למיניהם, אשר מתיימרים ללמד קרב מגע, ובפועל מלמדים כל מיני טכניקות שנראות טוב במצלמה ובמזרון, אבל לא רלוונטיות למציאות בחוץ.
כן, עדיף לכוון לרמה כמה שיותר גבוהה ביכולות הפיזיות והמנטליות, אבל קרב מגע צריכה להיות נגישה לכלל האוכלוסייה, כן, לכולם.
וכמה שיותר פשוטה. קרב מגע היא אוסף של עקרונות מנטליים , לא של טכניקות מתיפיפות.
תפקידי כמאמן קרב מגע הוא לדאוג לאישה בת 55 שמתאמנת אצלי לאותו סט כלים ויכולות באותה מידה בה אני דואג לבחור בן 25.
שוב, מיזעור נזקים והגדלת סיכויים.

סיכום:
בתכלס, הרבה מכם שיקראו את הפוסט אולי יחשבו שזה נסיון לקדם את התחום ואפילו את עצמי כמאמן כ'טרמפ' על מקרי אלימות קשים.
אבל האמת היא, שאין הבדל אם אני אכתוב את הפוסט הזה או מישהו רנדומלי אחר שבכלל לא מאמן. ולמה? כי כולם יודעים שלעשן זה מזיק, כולם יודעים שגירעון קלורי מוריד משקל (אני מקווה שאתם יודעים, כן?), כולם יודעים שצריך לחגור חגורת בטיחות ברכב. זה ברור נכון? אני לא צריך להיות מנכ"ל אור ירוק כדי להגיד את זה, ככה גם שמירה על החיים שלכם ממצבים מסוכנים, מכל מיני אנשים לא נחמדים כל כך שמסתובבים בינינו.
אז תלמדו איפה שבא לכם, זה לא העניין, רק תוודאו שאתם נצמדים לעקרונות הנ"ל, ולא נכנסים ללופ של שחצנות ויהירות המשולבים עם כל מיני מתודות אימון שנראות טוב במצלמה.

שמרו על כושר,

המכתב למתאמן:
הפוסט מנוסח בלשון זכר אך פונה לנשים וגברים כאחד

מתאמן יקר, אני רוצה בטובתך. אני רוצה שתפיק את המירב.
ובגלל זה כשתשאל אותי ״תוך כמה זמן אראה תוצאות?״, אנסה להסביר לך שהמילה ׳תוצאות׳ היא סובייקטיבית ומצריכה הגדרות ריאליות כדי לחסוך לך את הכאב שברדיפה אחרי מה שלא תמיד בר השגה.
כשתשאל אותי האם החטיף הזה בריא או לא בריא, אנסה ללמד אותך על מהי חשיבה דיכוטומית ולמה היא בעייתית כשהיא משמשת ככלי מחשבתי בעולם ביולוגי מורכב כמו גוף האדם, ושבריאות היא יותר מכלול ופחות נקודה ספיציפית.
כשתשאל אותי ״האם בנצ׳ פרס זה טוב?״, כנראה שאענה לך ב-׳תלוי׳.
כשתגיד לי שאתה אוכל ומתאמן טוב ועדיין לא יורד במשקל, אנסה לפרק יחד איתך את המילים כדי להבין האם אתה באמת עושה מה שצריך ולא מה שנראה לך כ-׳טוב׳.
וכשתגיד לי שחבר שלך המליץ לך על צריכה של כורכום כי ״הוא עשה את זה והוא עכשיו חטוב רצחחחח״ אנסה להסביר לך על סיבתיות ויחד ניבחן האם הכורכום הוא שהוריד אותו במשקל או שמא הגירעון הקלורי שהיה בו.
כשתגיד לי ״אבל ארנולדדדדד עושה ככה!״ אנסה ללמד אותך על כשל פנייה אל סמכות.
כשתגיד לי שראית סרטון על למה צריך לעשות תרגיל מסוים או כתבה באינטרנט על מה צריך לאכול, אנסה ללמד אותך איך בוחרים מקורות מידע ולמידה מהימנים.
כשתגיד לי שקראת מחקר שהראה שדיאטת פליאו נמצאה כיעילה ביותר להורדה במשקל, אגיד לך שזה מעולה שאתה מעיין בספרות, אבל גם אראה לך איך בנויה פירמידת הראיות כדי לתת לך כיוון קצת יותר ביקורתי על עולם המחקר.
ככלל: כשתשאל אותי שאלות, כנראה שאענה ב-׳תלוי׳, ׳מקושר עם׳, ׳המלצות׳, ׳איכות ראיות׳, ׳עקרונות׳
ואשתמש פחות ב- ׳חד משמעית׳, ׳כן׳, ׳לא׳, ׳טוב׳, ׳לא טוב׳.
ואני יודע שזה יכול לעצבן לפעמים, כי אנחנו כל כך אוהבים וודאות, ומסגרת, וכן או לא שחור לבן.
אבל העולם הזה פשוט לא עובד ככה, אז אני לא מתכוון להשלות אותך רק בשביל הוודאות האשלייתית שלך והתדמית המקצועית המזויפת שזה מקנה לי.
זה אולי לא סקסי לומר, אבל את הרוב אני לא יודע, אני יודע איך ואיפה לבדוק כדי לתת לך את המענה הטוב ביותר.
אני רוצה בטובתך, אני רוצה שתתקדם, אני רוצה שתרכוש כלים לחיים, וכדי שזה יקרה תצטרך להיות סבלני לגישות ודרכי חשיבה חדשות.
תודה רבה, אוהב.
יגאל.

אני לא רואה שינוי!״
כמה פעמים אני שומע את זה בחודש.
בשלב מסוים אצל מתאמנים, אצל חלק זה מוקדם יותר ואצל חלק פחות, תמיד תהיה איזושהיא תחושת תיסכול שהדברים לא מתקדמים כלל, או לא מתקדמים כמו שצריך.
הנה שיטה שאני אוהב ללמד מתאמנים על מנת להבין טוב יותר האם אנחנו מסתכלים על הדברים בצורה אובייקטיבית וביקורתית מספיק או שמא מוצפים בהטיות.

בגדול- השיטה היא לקחת כל מילה ולפרק אותה.
לדוגמא- ״אני לא רואה שינוי!״
״אני״- אתה אולי לא, אבל האם זה אומר שאין? אולי אתה לא יודע לבדוק את השינוי הזה? בכלל בדקת חוץ מלהסתכל במראה? יש לזה אגב, גם גיבוי מהשטח. כמה פעמים אתם אומרים/מקבלים מאנשים ״וואו, איך רזית!״ (שדרך אגב, זה לא דבר תמיד טוב להגיד אף על פי שזה בא מכוונות טובות, אבל זה לפוסט אחר) והם בעצמם כזה-״באמת?״ כי לפעמים דווקא בגלל שאנחנו רגילים להסתכל על עצמנו ביום יום, קשה לראות שינוי. דרך אגב, זה שאומרים לכם שיש שינוי לאו דווקא אומר שבאמת יש, לפעמים זה יכול להיראות ככה בגלל בגדים מסוימים או משהו כזה, ככה שגם על האנשים האלה לא הייתי בונה כאינדיקציה להתקדמות, אבל לפעמים באמת השתנינו ואנחנו צריכים עין חיצונית שתיבחן את זה.

״רואה״- מה זה רואה? רואה במראה? רואה על המשקל? כל כמה זמן אתה נשקל? אתה עושה שקלול של ממוצע? אתה בודק היקפים?
על מה אתה מסתכל במראה? על אילו איזורים? אתה מסתכל על כל הגוף באמת או רק על מה שאתה רוצה שירד?

״שינוי״- מהו שינוי בשבילך? האם זה קילו בשבוע? האם זה חצי ס״מ בהיקף צוואר? האם זה פשוט להיות מבסוט על מה שרואים במראה?

כמו שאני תמיד אומר, כנראה שהמון מהבעיות שלכם יכולות להיחסך\להיפתר על ידי ליווי של איש מקצוע.

שמרו על כושר!